זו עובדה ידועה, כי צרכני האנרגיה הגדולים ביותר בבתי הספר הם המזגנים. בחום הארץ ישראלי, קשה לשבת 40 תלמידים בכיתה ללא מיזוג אוויר. מקרנים, מקררים, תאורה , מערכות מחשבים כל אלה צורכים פחות אך הכמות של מוצרי החשמל היא גדולה. גם מועדוניות וקייטנות ממשיכים את הפעילות בבתי הספר לאחר שעות הלימודים, כך שנושא התייעלות אנרגטית בבתי ספר הינו צורך השעה. הסטטיסטיקה מראה, כי בית ספר ממוצע, מוציא סכומים של רבע מיליון שקל בכל שנה על חשמל. על פי תוכנית של תג סביבה, צריכת האנרגיה אליה יש לשאוף, תהיה כ-40% מהצריכה כיום.

 

השקעה במערכות בקרה וניהול בבתי הספר

 

השקעה במערכות בקרה וניהול, עשויות להבטיח חיסכון ארוך טווח בהשקעה, אשר תחזיר את עצמה תוך זמן קצר. על מנת לבצע התייעלות אנרגטית בבתי ספר, יש להשקיע סכום של 2.2 מיליון שקלים על מנת לזכות בחיסכון שנתי של מיליון שקל, כך שהחזר ההשקעה יהיה בתקופה של קצת יותר משנה. אמצעי בקרה חכמים אלה, כוללי מערכות שליטה ובקרה מקוונות, מה שיצמצם את הסיכוי להפעלה שלא לצורך כמו כיתות ריקות שהמזגן או התאורה בו עובדים לריק.

 

גם מזגנים ישנים זוללים חשמל ולכן, השקעה בציוד חדש יותר, בתוספת עם מערכות בקרה מתוחכמות, עשויות לגרום הבדל משמעותי בהוצאות. יש להחדיר חינוך נכון בצריכת החשמל, להסביר גם לתלמידים מה הנזק שיכול להיגרם כגון אפקט גז החממה וזיהום האוויר בכלל, כך שכל נושא התייעלות אנרגטית בבתי ספר תעלה על סדר היום בקרב התלמידים מהכיתות השונות.

 

אז איך באמת כדאי לרתום את התלמידים וצוות המורים לתהליך של התייעלות אנרגטית?

 

בכדי שהמושג חיסכון יהיה ארוך טווח ויעיל כדאי כי צוות המורים והתלמידים בבתי הספר השונים, ייהנו מהתוצאות של החיסכון, כאשר חלק מהתקציב שנחסך במסגרת הליך של התייעלות אנרגטית בבתי ספר, כדאי כי החיסכון ינותב לרווחתם. למשל פינת שאנטי רגועה לתלמידים או למורים שמומנה באמצעות כספי החיסכון בחשמל בבית הספר. בדרך זו, יבינו התלמידים  או ילמדו שיעור בחיסכון באנרגיה שיועיל אף להם בעתיד, כאשר ינהלו בית ותקציב משפחתי.