​​ערים חכמות 

העידן הדיגיטלי והטכנולוגיה המתקדמת, גרמו לייעול של הערים השונות בעולם, תוך ניצול חכם של אנרגיה. יש צורך במשאבים רבים וניהול נכון של הערים השונות הן בעולם והן בארץ, על מנת שהן תתחלנה לתפקד בתור ערים חכמות. למשל שימוש בסיבים אופטיים, להוסיף חיישנים לפחי האשפה, להעמיד עודי תאורה חכמים ברחבי הערים בארץ,כאשר הם אוספים מידע לגבי הרעש וזיהום האוויר וכן, ליצור כרטיס תושב שדומה לכרטיס דיגי ת"א. התוצאה היא שקשה להעריך כי חלק מכל הפרסום והרעש התקשורתי סביב יישום של עיר חכמה, מוזן על ידי חברות אשר משווקות את השירותים הללו לרשויות השונות. האמת היא שהיום בגלל הטכנולוגיה שהיא מאוד מפותחת, האזרח בעידן הדיגיטלי, דורש שירותים שיהיו באיכות גבוהה כגון:

 

  • שירותים זמינים

  • שירותים מקוונים

  • שירותים שקופים

  • שירותים שיהיו נוחים יותר מהקיימים

 

מנוף לחדשנות ופתיחת מאגרי מידע עבור יישום של ערים חכמות
 

שיפור הקשר עם התושבים וארגון שונה של מסד הנתונים על התושבים, מה שמצריך כמובן איסוף מידע מדויק יותר. רשויות שונות ברחבי הארץ, מבינות כי הכלים הטכנולוגיים , הם אלה שישפרו את הענקת השירות. הטענה העומדת בבסיס ההנחות הללו, הינה כי ערים חכמות, תוכלנה להתנהל טוב יותר באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, דמוקרטיזציה והשתתפות של חשיפת מידע ושיתוף המידע.

 

ערים רבות בארץ, מתחילות לחשוב בכוון של פתיחת מאגרי מידע {OPEN DATA}  כמנוף לחדשנות ופתיחת מאגרי מידע או במילים מדויקות יותר – מקור משיכה נוסף לסטארט אפים שיתיישבו בערים השונות ויתחילו לפתח אפליקציות מתאימות. כמובן שעל מנת להתחיל בפרויקטים בתחום ערים חכמות יש לפתח טכנולוגיות שונות.

 

אז מה הצעדים לפיתוח ערים חכמות גם בישראל?
 

על מנת שעיר תגיע למצב של עיר חכמה, יש לכנס בעלי עניין כמו פוליטיקאים, מנהיגי קהילות, ספקי תחבורה, מעסיקים  שונים, מפת דרכים עם פרויקטים ספציפיים ויוזמות שונות. הפקטור הקריטי של מימון ערים חכמות הינו המימון שאותו יש לדרוש כבר בשלב הראשון של תכנון פרויקט זה. יש לציין, כי על מנת להצליח בפרויקט של ערים שתהיינה חכמות, יש להניח את היסודות והתשתיות הנכונות באופן כזה, שההליך יוכל להתעצם יותר ולהתקיים לזמן מאוד ממושך.

בנייה ועיצוב אתר וויקסר